המסורת היהודית מספרת על רב שבנו עזב את הבית והלך ללמוד בישיבה רחוקה. כשבא הרב לבקר את בנו במפתיע יום אחד, הבן לא נמצא בחדרו והאב יש שם וחיכה לו עד שיחזור מתלמודו.


לכשחזר הבן האב אמר לו מיד: "שב בני, וספר לי על הבעיות שיש לך כאן, בלימודים ובחברה. אני רוצה לעזור לך."


הבן הופתע מאוד. הוא לא שמר בחדרו גליוני ציונים או כל עדות למצבו הלימודי או החברתי. "מנין אתה יודע זאת?" הוא שאל.


"החדר שלך במהפכה מוחלטת", השיב אביו. "חדר שאין לו צורה מעיד על נפש שאין לה. ולהיפך. בוא, אעזור לך לסדר את החדר ותראה איך המצב שלך ישתפר".


בית הוא לא רק קופסא שגרים בה. עיצוב הבית, והתחזוקה היומיומית, יכולים לספר עלינו רבות וגם להשפיע עלינו בתורם. ישנן פילוסופיות רבות ועתיקות העוסקות בקשרים הללו, הבולטת מביניהן היא הפנג שואי. לכל אדם יש את הסגנון ודרך העיצוב שנכונים לו, ועם זאת, יש כללים שכדאי לדעת, שיכולים לשמש כל אדם.
סדר ונקיון למשל, נחשבים באופן גורף למשקפים סדר פנימי של האדם. לפי הפנג שואי מטבח צריך להיות מאופיין בכלליות על ידי סדר, היררכיה וארגון טוב של פרטים קטנים – מה שמקושר ליסוד המתכת ולצבע לבן. לעומתו מחדר שינה רוב האנשים ירצו שיהיה מקום להירגע בו, מקום נינוח ושמח. הצבעים שיכולים לסייע ביצירת התחושה הזו הם ירוק בהיר, כחול או סגול ובשום פנים ואופן לא אדום שהוא צבע בולט עם קונוטציות של תשוקה, כעס ואף אלימות.


לפי תיאוריית הפנג שואי בחדר השינה המיטה צריכה להיות מונחת כך שהרגליים לא לכיוון הדלת. לפי היהדות הראש לא צריך להיות לכיוון הדלת. לפי הפנג שואי אסור לתלות מראה בכניסה לבית, ורצוי לשמור על כניסת אור שמש ועל פשטות בעיצוב. קו זה הולך יד ביד עם הנטיה הישראלית לפשטות ופרקטיות.
כשתעצבו את ביתכם, שאלו את עצמכם: איזה סוג של טיפוס אני? טיפוס שאוהב טבע ירגיש בנוח בעיצוב כפרי, טיפוס "זרוק" והיפי יעדיף עיצוב בוהמייני, טיפוס מסודר ומוקפד יעדיף את העיצוב הקלאסי. מרגע שהגדרנו סגנון הדרך ברורה – ונוכל לבצעה תוך התחשבות בכללים שכבר הזכרנו.