עיצוב מחדש של הדירה לא חייב להיות מהפכה. הרבה אנשים מחליטים בקפידה על סגנון, בוחרים את כל הפרטים, משקיעים מאות אלפי שקלים – ובסופו של דבר, כשנכנסים לגור בדירה, היא פשוט לא נוחה. פשוט מדי, מסוגנן מידי, נחמד מאוד אבל לא מתאים לי.

כלל ראשון בעיצוב הוא להכיר את עצמך ולדעת מה טוב לך. איזה חפצים גורמים לך להרגיש בנוח? נסו להיזכר בבתים שבהם התארחתם בעבר, ובחדרי מלון שבהם שהיתם ונסו להבין: איפה מבחינתכם עובר הקו בין יפה למסוגנן מדי, בין נוח לפשוט מדי? האם בבית שבו אנו גרים כעת, אנחנו מרגישים שייכות? האם אנחנו מרגישים זהות עם האופן שבו הוא נראה? האם יש בו משהו שסותר את האישיות שלנו?
עכשיו כשקיבלנו את הכיוון הכללי, ניגש לתכנון. ראשית, פונקציונליות היא אבן הפינה שלנו – בלי פונקציונליות טובה כל עיצוב יהיה לא נוח לאורך זמן. נאפיין את החללים בבית וניתן להם שם לפי היעוד שלהם – חדר אמבטיה, חדר שינה וכולי. צריך לאפיין את האווירה הרצויה בכל חדר ולתכנן אותו כך שיממש את ההגדרה שלו מבחינתנו. לשם כך צריך להגדיר היטב.


בבית או דירה שאנחנו מעצבים מחדש יהיו מגבלות נתונות שלא נרצה לשנות בהכרח, כי זה יהיה יקר. אז מה נעשה? נהפוך את הדפקט לאפקט. נבין את מידות הגוף שלנו ביחס לחלל ואת מידות הרהיטים. ניצור אשליה של גודל ואור על ידי בחירה נכונה של צבעים ועל ידי התאמת הרהיטים למידותינו ולמידות החדר. חדר קטן עם רהיטים מצומצמים עשוי להרגיש נוח ופנוי יותר מחדר גדול ועמוס.


בית שמעוצב בסגנון אחד נטוה להיות קיטשי וכבד. כדאי לעצב בעיקר עם מה שיש ואת החדש לשלב עם הישן. בית, אחרי הכל, מתחדש כל הזמן, כמונו. צריך להותיר מקום לדברים חדשים שיבואו בכדי שיוכלו גם הם להתאים.


ודבר אחרון – טעם אישי הוא דבר שתלוי במידה רבה בקשר הרגשי שלנו לחפצינו. הזהות מתפתחת בין הזמן; לכן הנחתה של עיצוב שלם ומוגמר, שכולו חדש, תגרום תחושת זרות כמעט ודאית, שלא לדבר על המחיר הרגשי שבהשלכת חפצים בעלי ערך סנטימנטלי, שאינם משתלבים עוד.